רש"ש על עירובין ק״ד

1 גמרא ואלא כו' נשים המשחקות באגוזים אסור מ"ט כו'. ק"ל מדוע לא קאמר דמשחקות להרויח דהוי כמו"מ כמש"כ הרמ"א של"ח ס"ה ואולי דזה פשיטא דאסור:

2 שם אמימר שרי כו' אמר מ"ט כו' הכא לא גינה כו'. עי' רמב"ם פכ"א ה"ה שפסק מהא דאמימר דאם היה הבור בחצר מותר למלאות ממנו בגלגל ואנכי תמה דהא בור הגולה היה בלשכת העזרה כמבואר בסוף מדות והלא בכל הר הבית לא היה שום גינה ואפ"ה הוצרכו להתירו ביחוד משמע דבמדינה דומיא דידיה אסור:

3 רש"י ד"ה לא יטפח. ידיו על לבו. עי' מו"ק כז ב דמוכח דאינו כן וע"ש בתוס':

4 תוס' ד"ה ה"ג. ותימה תרתי דרב למ"ל. מוכח דגם במימרא הב' הוה גרסי אר"י א"ר. ועוד אם איתא דל"ג רב לא הוה התחלה לתמיהתם דשפיר אשמעינן רב יהודה דל"ת טעמיה דרב משום אולודי קלא:

5 גמרא לא כל הבורות התירו אלא זו בלבד. ולשון הרע"ב ונשאר בהתירו כו' אף במדינה. לשונו אינו מכוון. דהלא הבור הזה עומד במקום שעמד. והכי הל"ל הותר לכל. או אף בזה"ז:

6 רש"י במתניתין. ואף ע"ג דמטמא ליה לאבנט שהוא קדוש. ואף ע"ג דבלא"ה איכא איסור דאורייתא משום מכניס טמא שרץ דאמר שמואל לקמן דחייב עליו. ועי' תוספות ד"ה לא. וכן מוכח מדברי רבי יהודה דאמר בצבת של עץ וקי"ל של רבי דפסל כ"ש של עץ סוכה נ ב ואפ"ה דוקא צבת דהוא פשוטי כ"ע דל"מ טומאה אתי לפרושי רבותא דהמיינו דנקטא מתני' אבל מש"כ לק' בסה"ע ד"ה שהויי עדיף "דהא אבנט נמי מידי דקדש הוא" ודאי קשה ושם נלע"ד לפרש פלוגתתן הוא אם קום עשה עדיף או שוא"ת עדיף כדלעיל ק' דו"ק שם:

7 תוס' ד"ה לא. ור"ח כו' וקשיא כו' הא בהמיינו איכא איסורא דאורייתא כו'. לפי דעת הרמב"ם בפ"ג מהל' ביאהמ"ק הי"ז דכלי שהוא ראשון לטומאה אין בו איסור דאורייתא ע"ש לק"מ: